באנר אווירה

האייטי'ז

דמיינו לעצמכם – יום חמישי, הסופ"ש מעבר לפינה, אווירת מסיבה וחופש. אף אחד לא שולח לכם ווטסאפ, כי אנחנו בשנת 1985, מקסימום חבר מתקשר לטלפון הביתי. קובעים לאן יוצאים וזזים למקלחת. גילוח קומפלט, ולהתלבש. מה לובשים ליציאה? ברור – ג'ינס גזרה גבוהה, סניקרס לבנות וחולצת כפתורים ענקית בצבע זרחני רנדומלי. הגבר של שנות ה-80 הוא תולדה של השיחרור המיני ותרבות המרד של העשורים שקדמו לו. זהו העשור שבו התחיל המסע של הגבר החדש, שעדיין מתעצב לו עד ימינו. אז, בשנות השמונים, הגבר המודרני יצא לפזז במועדוני דיסקו, עטה על עצמו תכשיטי זהב נוצצים ולא חשש להיתפש כנשי או מוזר.

הניינטי'ז

הופ – קפצנו לשנת 1992. האופטימיות הילדותית של הגבר מהאייטיז מתחלפת בתרבות ליכלוך וזעם – גראנג', רוק כבד, ג'ינסים קרועים, פירסינג בגבה. לאן יוצאים? להתכסח בפינגווין. מה לובשים? כנראה שחור. נראה שזה גם היה השלב שבו הגבר שלנו הפסיק להתגלח יום-יום, ובכללי הפסיק לעשות דברים על בסיס קבוע – בלי עבודה מסודרת, בלי חברה קבועה. נראה היה אז שהעתיד שייך לד"ר מרטינס ונירוונה, אבל לשנות ה-90 היה עוד מה לומר בנוגע לגבריות.

נמשיך לשנת 1997. מתוך האפלה, ובמידה רבה כמענה לציפיות מגברים להיות תמיד "גבר-גבר", מתחילה לבצבץ לה דמותו של גבר אחר לחלוטין. תרבות הגייז פורחת, וגם גברים סטרייטים מגלים את הקסם שבטיפוח הגוף, השקעה במראה החיצוני וחשיפת רגשות. קבלו אותו – המטרוסקסואל. מה הוא לובש? אל תשאלו, הארון שלו מפוצץ בבגדים ואקססוריז, והיום: חולצת לייקרה צמודה, מכנסיים בגזרה נמוכה וחצי ליטר בושם. לפני היציאה הוא מקפיד על ג'ל בשיער, והגילוח המלא עשה קאמבק. הגבר של סוף שנות ה-90 משוחרר מעול הגבריות, ובהשראתם של כוכבי קולנוע ושחקני כדורגל – הוא משקיע בעצמו, לא פחות מהחברה שלו. אבל השחרור הזה עוד יחטוף טלטלה, כשגברי העולם יגלו מה ממתין להם באלף החדש.

Y2K

שנת 2005, ההתרגשות מהחלפת הקידומת שככה, וחייבים להודות – לא הרבה השתנה בעולם. אבל בעולם הגברים – ובעיקר במלתחה שלהם – חלו שינויים. חולצות מודפסות, ג'ינסים שמוטים עם שיפשופים שחושפים את תחתוני הבוקסר של קלווין קליין, הודי'ס. נדמה שהגילגול העדכני של המטרוסקסואל הביא לקידמת הבמה את היצר הילדותי שלו – נהנתן, קפריזי ותקוע מול הפלייסטיישן. מלחיץ. אבל אל דאגה, הגבר הזה לא יישאר בסביבה לזמן ממושך, כי ממש עכשיו מפציע סוג אחר של גברים: יש להם זקן מטופח או שפמפם מעוצב, חולצת כפתורים משובצת, שרוול קעקועים, מכנסיים צמודים וסימן ההיכר שלהם - משקפיים עם מסגרת שחורה עבה.

היפסטרים. צצו משום מקום, ופתאום הם בכל מקום. השנה היא 2011, ואנחנו מוקפים בהם. האנשים שתמיד יודעים מה נכון – מה נכון ללבוש, מה נכון לאכול, המוזיקה הנכונה, הבמאי הנכון. יותר מכך, הם תמיד היו שם לפניך. עוקב אחרי להקה? הם הכירו אותה לפני כולם. מצאת יעד מגניב לחופש? הם היו שם "לפני שזה היה קול". טיפוסים מאוסים? אולי. אבל אי אפשר להכחיש את האימפקט האדיר שלהם על התרבות בכלל, ועל התרבות הגברית בפרט. אם לפני עשרים שנה השאיפה הגברית היתה עבודה מכניסה במשרד, מכונית יקרה ובית גדול – ההיפסטריאדה שינתה את המצב. עיסוקים כמו קליית קפה בוטיק, בישול בירה או נגרות נהפכים לסמל לגבריות חדשה, ולצדם הלייפסטייל: אופניים במקום ב.מ.וו, יד שנייה במקום חליפת מעצבים ופרילנס במקום משרד פינתי.    

ומה עכשיו?

ועכשיו? שנת 2018. השינויים בדמות הגבר המודרני הם תכופים, חדים וחד משמעיים. כל גבר חדש דוחק את זה הישן מהנוף. אז מיהו הגבר של היום, והאם יש לו סיכוי להוות תחליף להיפסטר על צורותיו השונות? נראה שהתחרות מגיעה מעירוב בין כל הגברים שהיו כאן לפני כן. הגבר של ימינו מטפח את עצמו ולא מוותר על הכנסה טובה, אבל אוהב לחגוג בגדול ויודע לעשות שימוש בפנאי שלו. הוא לובש גופיה בסטייל, נעלי ספורט מעודכנות ושורטס – הוא באופן כללי תמיד בדרך לחדר כושר. הוא דואג לבריאות ולמראה שלו אבל אין לו בעיה לרדת על המבורגר מדי פעם. שימו לב לטיפוס הזה, הוא הגרסה העדכנית ביותר של מערכת ההפעלה שנקראת "גבר", והוא, כך נראה, יישאר פה לעוד כמה שנים. עד הגבר הבא.