לכ - 80 אחוז מהישראלים חסר מגנזיום. מחקרים רבים מראים עד כמה איבדנו את המינרל החיוני כל כך. מסתבר שלתקינות ההיריון האם זקוקה למגנזיום באופן מיידי אך חוסר המודעות לכך מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת ורעלת הריון

מגנזיום מכונה גם "מינרל החיים" והוא המקבילה הצמחית להמוגלובין שבגופנו. ללא מגנזיום לא תתרחש פוטוסינטיזה ולא יהיו צמחים ירוקים המהווים את בסיסה של פירמידת המזון. המגנזיום הוא המינרל הרביעי בשכיחותו בגוף האדם והוא משתתף בלמעלה מ300- תגובות המתרחשות בגופנו. לפיכך, הימצאותו בכמות הנכונה חיונית כדי לשמור על בריאות טובה.

תכולת המגנזיום  במזון

המזונות העשירים במגנזיום הם ירקות ירוקים,אגוזים, דגנים מלאים, סויה ומאכלי ים מסוימים. כמו כן, אפשר לצרוך מגנזיום גם על ידי מגוון של תוספי מזון ללא מרשם רופא. כמות המגנזיום במזון בעולם המערבי נמצאת בירידה מתמדת. הירידה נובעת בין היתר משימוש במים מותפלים ומצריכת מזון מעובד. הצריכה היומית המומלצת כיום על ידי מומחים בארצות הברית היא 420 מ”ג ביום. במצבי דרישה מוגברת כגון הריון או צמיחה גופנית 720 מ”ג ביום.

הסיבות לחוסר במגנזיום

● תפריט דל במגנזיום, שימוש במים מותפלים,איבוד דם, הזעה מוגברת, אלכוהול, בסמים או שימוש בתרופות מסוימות.
● מצבים פיזיולוגיים שבהם הגוף זקוק למינון מוגבר של מגנזיום כגון הריון או גדילה.
● חולים עם סיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי ספיקת לב, סכרת, מושתלי איברים, מאושפזים עם היפומגנזמי או הריוניות.

חקר המגנזיום

במחקרים רבים שנעשו נמצא שהמגנזיום, שספיגתו בגוף נעשית בתהליך עדין ומסובך וקשה לשקף את כמותו וספיגתו בבדיקות דם רגילות, חייבים לבדקו ע"י לקיחת דגימת תאים (ביופסיה) דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי. רוב המחקרים שנערכו עד כה, התבססו על בדיקות מגנזיום בסרום ובשתן, כמו כן, המגנזיום בו נעשה שימוש היה מגנזיום ציטראט שנחשב עד כה לסוג המגנזיום הטוב והזמין ביותר לגוף. כל זאת הביא לידי כך שטרם הוכחה חד משמעית ההשפעה הדרמטית של מגנזיום על גופנו. מחקר חדיש יחיד מסוגו שנערך בישראל, בדק ספיגה תוך תאית של מגנזיום ציטראט לעומת תרכובת מגנזיום פטנטית שפותחה בישראל, והשתמש בדגימות תאים של הנסיינים, העלה תוצאה מפתיעה ובלתי צפויה - המגנזיום ציטראט כמעט ואינו נספג לתאים. המחקר שנערך ע"י פרופ' שכטר וחבריו במכון הלב שבמרכז הרפואי ע"ש שיבא, מהווה מהפכה בכל נושא תפיסת המגנזיום ומעמיד בספק את תוצאותיהם של כל המחקרים שנערכו עד כה בתחום. המחקר בוצע בשיטת OVER CROSS על פיה כל משתתף במחק נטל במשך פרק זמן קבוע את שני סוגי המגנזיום שנוסו. כלומר הבדיקה נעשתה על שני התכשירים באותם המשתתפים, כך שבניגוד למחקרים הנעשים בהשוואה לתכשירי פלסבו, הסיכוי להטיית התוצאות אינו קיים )BIAS( והתוצאות משקפות מציאות ברורה.

מגנזיום והריון

במקרים של טיפולי פוריות, נוצרים מתחים ולחצים סביב הטיפולים וסיכויי הכניסה להריון. מתן תוסף מגנזיום בעת טיפולי פוריות, תורם להצלחת הטיפול בהיותו מרגיע ומרפה שרירים

במקרים של טיפולי פוריות, נוצרים מתחים ולחצים סביב הטיפולים וסיכויי הכניסה להריון. מתן תוסף מגנזיום בעת טיפולי פוריות, תורם להצלחת הטיפול בהיותו מרגיע ומרפה שרירים.
מגנזיום הינו מינרל המשתתף במאות ריאקציותביוכימיות בגוף. בכל הקשור בבריאות האם והעובר למגנזיום חשיבות ניכרת בהעברת הקוד בגנטי, בבניית השלד והתאים ובייצור אנרגיה. עם הגיל וכמות ההריונות, מלאי המגנזיום בגוף הולך ומתדלדל. לחסר שנוצר השפעות רבות בגוף בעיקר על הלב וכלי הדם, ויכול לפגוע גם באיכות החיים של האישה, מה שניתן לפתרון בקלות יחסית באמצעות תוסף מגנזיום יומי. בטרם ההריון, במקרים של טיפולי פוריות, נוצרים מתחים ולחצים סביב הטיפולים וסיכויי הכניסה להריון. מתן תוסף מגנזיום בעת טיפולי פוריות, תורם להצלחת הטיפול בהיותו מרגיע ומרפה שרירים. בתקופת ההריון, הגוף מנצל את המגנזיום של האם לבניית העצמות, החלבונים וחומצות השומן אצל העובר כמו כן, המגנזיום מרפה את השרירים ומסייע לדם להיקרש כראוי. העובר המתפתח, מקבל את המגנזיום ממאגרי האם, ועלול להביא את האם לחוסר במגנזיום המתבטא בהתכווצויות שרירים בלתי רצוניות בגפיים, ועלול להקצין עד לגרימת הריון בסיכון המתבטא בעלייה בלחץ הדם, הופעת בצקות ואף לרעלת הריון והפלה הכרוכה בסיכון חיים של האם. תופעה זו מופיעה אצל 50% מהנשים בהריון החל מהשליש השני של ההריון. חוסר במגנזיום אף עלול לגרום לפגיעה מוחית בעובר מחקר בינלאומי ענק הראה הפחתה של 57% בסיבוכים בהריון כתוצאה ממתן מגנזיום לעומת קבוצת הביקורת. למגנזיום השפעה טובה על השרירים המסייעת במניעת צירים מוקדמים על ידי הרפיית הרחם. מחקרים הראו כי אצל נשים שעברו לידה מוקדמת, רמות המגנזיום היו נמוכות. בעקבות מידע זה, מדענים חקרו את ההשפעה של מתן מגנזיום במהלך ההריון, ומצאו כי אצל נשים שנטלו תוספי מגנזיום בזמן ההריון אירעו פחות מקרים של משקל לידה נמוך הופחתה מאוד כמות לידת פגים ולתינוקות שלהן היה ציון אפגר טוב יותר תוצאות מחקרים אלו הובילו לכך שהפרוטוקול הטיפולי בהריון בסיכון מבוסס על מתן מגנזיום, אולם עדיין אין מודעות לחשיבות המגנזיום בהריון כחיוני לעובר ולאם בשמירה על הריון תקין ומניעת סיכון בהריון. גם לאחר הלידה, החוסר במגנזיום יכול לגרום לסימפטומים רגשיים (כמו עצבנות יתר לחץ, מתח, חרדה ודיכאון, נדודי שנה, עייפות, מצבי רוח משתנים וירידה בחשק המיני) ולסימפטומים גופניים (כמו כאבי־בטן, מיגרנה, עצירות וכאבי שרירים). המינון היומי המומלץ של מגנזיום כ 400- מ"ג ליום. בהריון ניתן להגדיל את הכמות עד ל 750- מ"ג. מגנזיום דרוש לייצור סרוטונין ומלטונין ולכן יש לו חשיבות בשמירה על מצב רוח טוב, הקלה על כאבים ושינה שקטה ורגועה.

נטילת תוספי מגנזיום בהריון

ידיעתנו את חשיבות המגנזיום על התפתחות העוברותקינות ההריון, מביאה למסקנה שמומלץ מאוד ליטול תוסף מגנזיום בהריון.
עם הגיל וכמות ההריונות, מלאי המגנזיום בגוף הולך ומתדלדל. לחסר שנוצר, השפעות רבות בגוף בעיקר על הלב וכלי הדם, ויכול לפגוע גם באיכות החיים של האישה, מה שניתן לפתרון בקלות יחסית באמצעות תוסף מגנזיום יומי.
המגנזיום הנו מינרל תוך תאי ולכן יש חשיבות רבה לסוג המגנזיום אותו נוטלים, שכן לרוב תוספי המגנזיום נספגים לדם אך לא לתאים. מחקר פורץ דרך שנערך בתל השומר ובדק את רמת הספיגה התוך תאית, גילה שדווקא סוגי המגנזיום הנפוצים ביותר כמו מגנזיום ציטראט, ספיגתם לתאים אפסית, בעוד שמגנזיום אוקסיד מונוהידראט נספג לתאים פי 3 יותר והשפעתו ניכרת. בעקבות המחקר שפורסם בעיתון החשוב ביותר בחקר המגנזיום, הוכלל סוג זה של מגנזיום בסל שירותי הבריאות. מעבר ליתרון הספיגה, מינון של כמוסה אחת ביום ־ מהווה את כל הצריכה היומית הנדרשת. לכן, כשנוטלים מגנזיום, כדאי להתייעץ עם הרוקח איזה מגנזיום עדיף, וחשוב לשים לב לאותיות הקטנות על גבי האריזות ולוודא את כמות המגנזיום האמתית בכמוסה.

- פורסם במגזין בריאות פלוס מבית ידיעות אחרונות